כמה זמן לוקח להטעין רכב חשמלי

רכב חשמלי נקלט היטב בישראל. למעשה שיעור החדירה בישראל הוא בין הגדולים אם לא הגדול, במדינות המערב. בעוד ששם שיעור החדירה הוא כ-10% מסך כלי הרכב הנמכרים, אצלנו זה 25% ויותר.

רכב חשמלי מגיע עם שורה ארוכה של יתרונות. בין אלה אפשר למנות את הפחתת הזיהום במרכזי הערים, נסיעה שקטה מאד, עוצמת מנועים רבה מאד וכמעט אפס זיהום במקום בו הן נוסעות. יותר מזה, עלות החשמל הנמוכה בשילוב היעילות הרבה של המנועים החשמליים מאפשר לנסוע מאות קילומטרים בעלות של שקלים בודדים. בנוסף, במרבית המקרים גם עלויות הטיפולים נמוכות באופן יחסי מאלה של רכבים המצוידים במנועי בערה פנימית.

איך מחשבים זמן טעינה של רכב חשמלי?

נתחיל דווקא במושגים הבסיסיים שחייבים עתה להכיר. הראשון הוא הספק או קילו-וואט (kW), הספק הוא פונקציה של הזרם כפול המתח. למשל אם בשקע ביתי רגיל יש מתח של 220 וולט וזרם של 16 אמפר – ההספק של השקע הוא המכפלה של שניהם, כלומר: 3,530 וואט או 3.5 קילו-וואט. המושג השני החשוב הוא קיבולת הסוללה. זו נמדדת ביחידות של  קילווואט-שעה (קוט”ש) . למשל אם נורה של 100 וואט דולקת ברציפות למשך 10 שעות היא צרכה אנרגיה בשיעור של 1 קוט”ש (KW-h). ברכב חשמלי שיש לו סוללה עם קיבולת של 50 קוט”ש זו יכולה לספק 50Kw למשך שעה אחת או לחילופין 1Kw למשך 50 שעות.

קיבולת הסוללה מהותית לחישוב זמן הטעינה כמו גם הספק הטעינה של עמדת הטעינה. אם למשל נשתמש בעמדת טעינה ביתית עם הספק של 11 קוט”ש לטעון סוללה עם קיבולת של 50 קוט”ש – זמן הטעינה יהיה 4.5 שעות. אם נתחבר לעמדת טעינה אולטרה-מהירה עם הספק של 150 קוט”ש זמן הטעינה יהיה 20 דקות בלבד.

כמה זמן לוקח להטעין דגמי רכב חשמלי שונים?

בוודאי שכן. לרכבים חשמליים שונים יש טכנולוגיות שונות. אלה מכונות “ארכיטקטורות” חשמל שונות. כיום הרוב המכריע של כלי הרכב החשמליים משתמשים בארכיטקטורה של 400 וולט או כמו שיש ברוב דגמי יונדאי החשמליים 800 וולט. לרכבים עם 800 וולט יש יתרונות רבים בעיקר בזכות יחס הגומלין שיש בין מתח לזרם. זה מאפשר לרכבים אלה, כמו איוניק 5 ו-6 להציע הספקים גבוהים מבלי להעלות את הזרם ובכך להפחית את העומס התרמי על מערכת החשמל. בנוסף זה מאפשר לרכבים אלה להנות מטעינה אולטרה מהירה של עד 350 קו”טש שזה פי שניים ויותר מרכבים בעלי ארכיטקטורה של 400 וולט.

לעמדת הטעינה עצמה יש כמובן חשיבות רבה – לצד זאת חשוב לזכור כי ההספק המצוין עליה הוא ההספק המירבי שהיא מסוגלת לתת – ולא בהכרח מה שיתקבל. מה שקובע את הספק הטעינה הוא מחשב הניהול שברכב עצמו. כאשר השיקול העיקרי הוא תרמי והגנה על הסוללה. כך למשל ביום חורפי צונן תהנו מהספק טעינה רב יותר מאשר בחמסין ובעומס חום. בנוסף, חלק מהספק הטעינה מופנה לקירור או לחימום הסוללה בהתאם למזג האוויר ולעומס החום בעת הטעינה. כך שבפועל ההספק נטו המופנה לטעינה עשוי להיות קטן יותר.

אולי שווה להזכיר בהקשר הזה כי גם חלק מהספק הטעינה מהעמדה לא משמש כולו לטעינה בלבד אלא למשל לקרר את סוללת הרכב בזמן טעינה, כך שייתכן ונצרוך מהעמדה 62 קילוואט בזמן טעינה מ0-100 כאשר גודל הסוללה בפועל הוא 60 קילוואט

למשל רכב חשמלי מסוג ג’ילי ג’יאומטרי C שצריך לטעון 50 קוט”ש יבלה כמעט שעה בעמדה של 150 קוט”ש מכיוון שההספק המירבי שהסוללה שלו יכולה לקבל היא רק 70 קוט”ש. לעומתו רכב חשמלי מתקדם עם ארכיטקטורה של 800 וולט, כמו איוניק 5, שצריך לטעון 50 קוט”ש מאותה עמדה בדיוק, יבלה בה רק 20 דקות מכיוון שהוא יכול להנות ממלא ההספק שיש לעמדת הטעינה.

בנוסף, חשוב לזכור כי באופן אוטומטי, מערכת ניהול הסוללה של הרכב מורידה את הספק הטעינה כשרמת הטעינה בסוללה מגיע ל-80%. זאת, כדי להגן על הכימיה בסוללה. כך שהלכה למעשה עיקר הטעינה המהירה ייעשה עד 80% ובהמשך הקצב ירד וזמן הטעינה יתארך. זו הסיבה שיצרניות הרכב מציינות טעינה מהירה מ-30% ל-80% או עד 80%.

השפעת הטעינה המהירה מול הטעינה הביתית

ביונדאי איוניק 5 יש סוללה של 84 קוט”ש (משתנה בכל רמת גימור). טעינה מלאה של הסוללה הזו מעמדת טעינה ביתית של 11 קוט”ש תארך כמעט 8 שעות. עמדת טעינה אולטרה מהירה של 150 קוט”ש או יותר, תוריד את הזמן הזה לכשעה אולי קצת יותר (תלוי בתנאים הסביבתיים). כדי שהרכב יוכל לעשות זאת הוא נעזר במערכת קירור חזקה מאד – לכן אנו שומעים את המאווררים פועלים כשהרכב נטען – וכן במערכת ניהול המווסתת את ההספק הנכנס כדי להגן על הסוללה. אבל, למהירות הטעינה יש מחיר. תעריף החשמל בטעינה המהירה יקר הרבה יותר מזה הביתי ועשוי להגיע לשלושה שקלים ויותר ל-1 קוט”ש – בעוד שהתעריף הביתית הוא כ-61 אג’ ל-1 קוט”ש. בנוסף, ישנה סברה כי טעינה מהירה מזיקה לסוללה – אם כי לאחרונה יש לא מעט פרסומים המפריכים זאת. בכל מקרה מומלץ להיצמד להנחיות היצרן בהקשר הזה. לקריאה נוספת אודות טעינה מהירה לרכב חשמלי.

לבחירה ברכב חשמלי עם סוללה גדולה יש יתרונות וחסרונות. החסרון היחיד הוא טווח הנסיעה הקטן יותר שהיא תתן. היתרונות הם רבים ומתחילים מעלות רכישה זולה יותר וזמן טעינה קצר יותר בזכות הקיבולת הקטנה שיש לטעון. מנגד, סוללה גדולה תהיה רוב בגרסאות מאובזרות ויקרות יותר אבל תקבלו טווח נסיעה ארוך, תוכלו לשמור על סגנון הנהיגה הרגיל שלכם מבלי לאמץ דפוסי נהיגה חרדתיים בשל מגבלת הטווח. ואם זה רכב עם סוללת 800 וולט, זמן הטעינה לא יהיה ארוך מדי בזכות הספק הטעינה הגבוה שהרכב יכול להנות ממנו.

לסיכום

מה שחשוב לזכור הוא שזמני הטעינה והספקי הטעינה המופיעים במפרטים הם בתנאים אידיאליים לרכב ולעמדת הטעינה. יחד עם זאת זה ברור שרכב חשמלי המסוגל לקבל טעינה מהירה של עד 70 קוט”ש יבלה יותר זמן בעמדת הטעינה מרכב המסוגל לזלול הספק של עד 350 קוט”ש. בנוסף, היינו בוחנים את צריכת האנרגיה של הרכב בנסיעה (זו מופיעה בטבלה בתחתית המפרט כ-WH ל-100 ק”מ) ככל שהנתון יהיה נמוך יותר, כך תסעו יותר קילומטרים על כמות אנרגיה נתונה ותוסיפו יותר ק”מ לטווח בכל דקת טעינה.

אם אתם נהגים שלא מרחיקים מדי ונשארים ברדיוס קרוב יחסית לבית ומבלים בעיקר בפקקים. טעינה ביתית, או במשרד היא פתרון מצוין ובעיקר זול. אבל, אם אתם מבלים הרבה בנסיעות בינעירוניות, מנצלים עד תום את החסכון שמציע החשמל, רכב עם סוללה גדולה ויכולת לקבל הספק טעינה גבוה יהיה הפתרון האידיאלי עבורכם.

טווח הנסיעה וצריכת החשמל בפועל מושפעים, בין היתר, גם מתנאי הדרך, מתחזוקת הרכב, ממאפייני הנהיגה ומקיבולת ובלאי הסוללה, ועל כן הם יכולים להיות שונים בהשוואה לנתוני המעבדה.

זמן הטעינה בפועל עשוי להיות שונה והוא תלוי בגורמים שונים ביניהם בין היתר נתוני עמדת הטעינה, תנאי הטמפרטורה ומצב טעינת הסוללה בפועל.