עידן חדש של בטיחות ברכב

עידן חדש של בטיחות ברכב

בין מבחני ריסוק, אמצעי ריסון חכמים ומערכות אקטיביות המתערבות בנהיגה. מכוניות חדשות הפכו לבטוחות יותר מאי פעם

זה לקח המון שנים למכוניות להגיע לרמת בטיחות כפי שהן מציעות לנו היום. לצערנו הדרך הייתה ארוכה מאד ולא פשוטה אבל הלקחים שנלמדו הזניקו את הבטיחות של המכוניות החדשות לרמה כה גבוהה עד כי ישנם יצרנים שמצהירים על כך שבמכוניות שלהם אף אחד לא ייהרג כתוצאה מתאונת דרכים.

 

בטיחות פאסיבית

כולנו יודעים שחייבים לחגור חגורות בטיחות. זו תוצאה נפלאה של קמפיינים ארוכי שנים שבהחלט מצילה חיים בכל יום. אבל סביב אותה חגורת בטיחות שאנו ממהרים להקליק יש "מעגלי אבטחה" רבים ומגוונים.

בואו נתחיל עם הרכב עצמו. השילוב של השלדה והמרכב. אם בעבר מכונית "חזקה" נחשבה למכונית בטוחה. התגלה לאורך השנים, ובאינספור מבחני ריסוק, שמכונית חזקה מסוגלת אולי להגן טוב יותר על נוסעיה אולם היא עשויה לפגוע באופן קשה מאד ברכב שהוא "רך" ממנה. כך, בסדרה ארוכה של מבחני בטיחות לרכב פותחו מכוניות בעלות "אזורי ספיגת אנרגיה". כלומר אזורים שנועדו להימעך, ואפילו להתפרק כליל במטרה לספוג ולפזר את האנרגיה העצומה של תאונה. כך שאם חלילה תראו בכביש מכונית אחרי תאונה שתהיה ממש מעוכה וחלקים ממנה (אפילו מנוע) מפוזרים בכביש, תבינו שכל המעיכה הזו היא אנרגיה שלא הגיעה לנוסעים.

סביב הנוסעים יש כיום ממש כלובי בטיחות המשולבים במבנה הרכב. פעמים רבות, בזכות מידע המתקבל במבחני ריסוק לרכב, משלבים יצרני הרכב פלדה במתיחה גבוהה, קשיחה ביותר, יחד עם חיזוקים נוספים, שתפקידם להשאיר את חלל הרכב והנוסעים שבו מבודדים ככל האפשר.

ואז מגיעים לחגורות הבטיחות וכמובן לכריות האוויר. שניהם אביזרים מצילי חיים והם יעילים ביותר רק ביחד. זאת אומרת שכריות אוויר לבדן לא יעשו זאת וחגורות בטיחות לבדן לא יהיו יעילות. בעקרון שניהם אמצעי ריסון שתפקידם להצמיד את הנהג למקומו ולמנוע מהגוף לפגוע בחלקים הקשיחים של פנים הרכב. אמצעים נוספים כמו מוט הגה ודוושות הקורסות פנימה וכריות אוויר בין הנוסעים וכאלה המכסות גג שמש וחלונות צד גדולים הם חידושים שהופיעו בשנים האחרונות. אפילו כרית אוויר להולכי רגל הנפתחת מתחת למכסה המנוע כדי לצמצם את חומרת הפציעה.

כל האמצעים המשמעותיים האלה הינם תחת הכותרת של בטיחות פאסיבית. זאת אומרת שהם יופעלו רק כשהנהג והרכב כבר נמצאים במצב של תאונה.

 

 

בטיחות אקטיבית

הרבה עוסקים במערכות הבטיחות האקטיביות. וגם אליהן הדרך הייתה ארוכה מאד. זה החל דווקא ב-ABS המערכת נגד נעילת גלגלים בבלימה שתעשיית הרכב אימצה דווקא מעולם התעופה. אחר כך המשיכו להופיע עוד ועוד מערכות שנועדו לשמור על אחיזת הצמיגים בכביש, למנוע מאיתנו החלקה ובאופן כללי לשמור על יציבות הרכב. לפיכך "מערכות בקרת יציבות". המתקדמות שבהן מסוגלת אף לשנות את פעולה המצערת והבלמים כדי לשמור על הרכב ישר ועל האספלט. וככל שהמערכות האלה הלכו והשתכללו הן עדיין היו מוגבלות בכל הקשור ליכולתן למנוע תאונה.

עבר עוד מחזור טכנולוגי נוסף, וגם הכרה מצד גופים רגולטורים, ועתה יש במכוניות רבות מערכות בטיחות אקטיביות. מערכות המגיעות ברכב, מקוריות מהמפעל, ומסוגלות ממש להתערב בפעולת הנהיגה כדי למנוע תאונה או לצמצם את תוצאותיה. זה החל עם מערכות שנותנות רק התראה, כמו מובילאיי הישראלית.

מובילאיי פיתחה מערכת אופטית אשר בעזרת מצלמה מסוגלת להתריע בפני הנהג על מצבים מסוכנים. למשל איש שמירת מרחק, סכנת התנגשות, סטייה מנתיב ועוד. בהמשך הוסיפה לעצמה המערכת גם יכולת לקרא תמרורים ולהזכיר לנהג מהי מהירות הנסיעה המותרת בכביש. המערכת הייתה כה יעילה עד כי הפכה לחובת התקנה בכלי הרכב החדשים. אולם ככל שהמערכת של מובילאיי הייתה יעילה באיתור והתראה על סכנות היא לא הייתה מסוגלת להתערב ממש במערכות הרכב. יצרניות הרכב המובילות הבינו שיהיה עליהן לפתח מערכות בטיחות אקטיביות שתהיינה אוטונומית. כאלה שהנהג צריך פשוט לעשות כלום והן תפעלנה.

בשילוב של מערכות אופטיות, מכ"ם ואפילו סורקי לייזר, מערכות הבטיחות האקטיביות מסוגלות לזהות הולך רגל, רוכב אופניים או מכונית אחרת אשר נמצאים בנתיב הנסיעה ולבלום את הרכב עד לעצירה מלאה. לאחרונה נוסף הפיצ'ר הזה גם בנסיעה לאחור כדי למנוע פגיעה בילדים קטנים או עצמים שנמצאים מאחרי הרכב.

על בסיס אותה חומרה פותחו מערכות בטיחות אקטיביות אשר מסוגלות לתקן סטייה מנתיב הנסיעה (הסיבה הנפוצה ביותר לתאונות הדרכים) וממש לתת תיקון בהגה כדי למרכז את המכונית בנתיב הנסיעה. עוד בתחום האקטיבי נציין את בקרת השיוט האדפטיבית אשר מסתגלת בעצמה למהירות הנסיעה של התנועה שבכביש ומסוגלת אף לעזור לנהג להתנהל בפקק איטי ומעצבן.

רמת האוטומציה הרבה שיש במכוניות מודרניות יחד עם המחשוב של הכל, מניהול המנוע ועד לבידור והשמע, מאפשר לחבר בין מערכות רבות ברכב כדי ליצור מערך בטיחות נרחב ועתיר מעגלים, שמטרתו להגן על הנוסעים ועל משתמשי הדרך האחרים.

 

 

מבחני ריסוק

אז איך יודעים איזה מכונית הכי בטוחה? פשוט מאד. מבחני ריסוק. לישראל מגיעות מכוניות עם תקינה אירופאית או תקינה צפון אמריקאית. הסמכות לכל נושא הבטיחות באירופה זה ENCAP אשר מבצעת סדרה של מבחני ריסוק לרכב ובוחנת גם את יעילות מערכות הבטיחות האקטיביות. NCAP מדרגת את הציון שלה בכוכבים כשהמקסימום הוא 5 כוכבים ויש ציוני-משנה באחוזים לחלקים השונים של הרכב. מכוניות המגיעות לישראל מצפון אמריקה זוכות למבחנים של IIHS או NHTSA. הראשונה היא מכון פרטי הממומן על ידי חברות הביטוח הגדולות בארה"ב. השנייה היא גוף ממשלתי.

אז מה לעשות? ראשית בדוק ברשת איזה מבחני ריסוק הרכב שאתה מעוניין בו עבר. מה הייתה רמת האבזור הבטיחותי שבו והאם היא תואמת למה שמשווק בישראל. בשלב הבא ראה מה ציון הבטיחות. ככל שיהיה גבוה יותר. יותר טוב. ועל זה אין פשרות.

 

 

כתבות נוספות

סרטים, הפתעות ועידכונים
אנחנו משקיעים, אז כדאי לכם.